פוליטיקאים בארה"ב כבר מזמן סומכים על המדיה החברתית כאחד הערוצים החשובים בקמפיינים שלהם.
על פי אינפוגרפיקה שיצרה חברת MDG Advertising , כבר בבחירות לנשיאות ב-2008, 67% ממשתמשי אינטרנט בגילאי 18-29 צפו בוידאו פוליטי אונליין ו- 22% ממשתמשי מדיה חברתית קיבלו מידע על המועמדים לבחירות דרך מדיה חברתית.
לא מעט, נכון? וזה ב-2008.
איך זה היה ב2012 מנקודת המבט החכה שלנו ב 2020?
על פי אותה אינפוגרפיקה, 82% מהמבוגרים (מעל גיל 18) צורכים את רוב החדשות הקשורות לבחירות אונליין, 62% מצפים מהמועמדים להיות נוכחים במדיה חברתית.
תקציב המוקדש למדיה החברתית בקמפיין הבחירות גדל פי 2 מאז 2010 ולמרות שבארה"ב ישנן עוד כמה וכמה רשתות חברתיות פעילות חוץ מפייסבוק, חלק גדול מהתקציבים האלה מושקעים בפייסבוק, לאחר מכן בטוויטר, יוטיוב, לינקדאין ורק אז בגוגל פלוס.
המדיה החברתיים אם משתמשים בהם נכון, יכולה לתת לפוליטיקאים, במיוחד בזמן בחירות, בדיוק את מה שהם כל כך רוצים: האפשרות להכנס לכל בית, ללחוץ יד לכל בוחר (גם אם באופן וירטואלי) ולספר על המצע שלו.
בארה"ב, המועמדים נוסעים בשביל זה אלפי קילומטרים ברחבי המדינה ומשתתפים במאות אירועים.
ניקח לדוגמא את נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, שכבר במהלך תקופת נשיאותו ניצל היטב את הפלטפורמה החברתית.
השנה, במסגרת הקמפיין שלו, הוקמו בפייסבוק עמודים של קבוצות תמיכה מקומיות על פי מדינות. כולם אמנם ממותגים היטב ברוח של הקמפיין המרכזי של אובמה, אבל בכל אחד מהדפים מתקיימות פעילויות מקומיות וקהילתיות.
בנוסף, מנהלי המדיה החברתית של אובמה מבינים שאם יעשו את אותו הדבר בכל הרשתות החברתיות לאנשים לא תהיה סיבה לעקוב אחריהם במקומות שונים. ולכן הם מנצלים היטב כל פלטפורמה על פי יכולתה וחוזקתה: בטוויטר, למשל, מוגדר תג (#) אחר כמעט כל יום כדי שאפשר יהיה לעקוב אחר העדכונים על פי נושאים, בפייסבוק מתנהלים דיונים ובאינסטגרם מועלות תמונות מהקמפיין שצוברות אלפי לייקים. לא שכחו מנהלי הקמפיין של אובמה גם את גוגל פלוס ואף קיימו שיחת וידאו ("זולה") באמצעות פלטפורמת גוגל פלוס בה ענה הנשיא על שאלות של 5 אנשים שנבחרו להשתתף בדיון ועל שאלות שהגיעו מגולשים.
ובארץ?
גם בארץ, פוליטיקאים מקדישים לא מעט תשומת לב לנוכחות שלהם ברשתות חברתיות. דף פייסבוק הוא כבר בגדר "מובן מאליו", לרבים מהפוליטיקאים יש פרופיל בטוויטר וגם ערוץ יוטיוב.
