ראש השנה: חג החירות הפרטי שלי וחיפוש משמעות מקצועית

מהו ראש השנה כחג החירות הפרטי שלי?

ראש השנה, המבשר את עונת החגים, נתפס על ידי כחג החירות הפרטי שלי, שכן הוא מסמל עבורי שינוי והתחלה חדשה מעבר לחום הקיץ והשגרה. בעוד שאחרים רואים בו חג משפחה, ארוחות או מתנות, אני חווה בו תחושת חופש אישית, המאפשרת לי לפנטז על שינויים וציפיות נעימות לקראת השנה החדשה, כפי שמתואר בהמשך.

חום יולי-אוגוסט מספק לי מידי בוקר, בדרכי לעבודה, תזכורת דביקה לקיומה של תורת היחסות. זאת אומרת, לא צריך להיות איינשטיין כדי לדעת שהזמן הוא יחסי והכול עובר לאט חביבי. במיוחד בזמן שעושים את כל הדרך ברגל, בשמש היוקדת, מהחנייה ועד המשרד הממוזג. כך, מידי יום בחודשי הקיץ הלוהטים, חוזרת על עצמה אותה שגרה שגורמת לי להתפלל לבוא החורף (או לכל הפחות לבואו של פרץ אוויר קר מכיוון המזגן).

רק שהפעם, בתחילתו של שבוע חדש,  היה משהו שונה באוויר. עגלי הזיעה אמנם נותרו כשהיו, אך בתחילתו של חודש ספטמבר כבר מתחילים להרגיש את השינוי באוויר. החום נהיה נסבל יותר, אפשר כבר להרגיש את החופש (ולשמוע את החבר'ה במשרד זוממים על טיול בחו"ל) ולפנטז על ארוחת החג החגיגית אצל הדודה. בעיקר על הכבד הקצוץ המסורתי וצלי הבקר המיתולוגי שהיא מכינה, עם פירות יבשים והרבה-הרבה דבש. אז נכון, אולי מזג האוויר לא השתנה בהרבה, אבל המחשבות הנעימות על החג המתקרב הסיטו ממנו את תשומת הלב. יש בהחלט למה לצפות, אבל (מבחינתי לפחות) הסימן המבשר שראש השנה כבר כאן לובש צורה קצת אחרת.

שיפה וטובה תהא השנה..?

השנה, יותר מתמיד, אני מקווה שהשנה תהיה יפה וטובה עבורי, שכן אני משתוקק לשינוי מקצועי וסיפוק מעבר לשגרה המשרדית, לאחר עשור באותה עבודה. למרות החששות משינוי בגיל 40, כמיהה זו למשהו חדש, בין אם סיפוק מקצועי או אפילו סלסלת שי זמנית, היא המניע העיקרי לתקוותי לשנה טובה יותר, כפי שחבר טוב עזר לי להבין.

כיצד סיפורי קאמבק מקצועיים, כמו של רוקי, יכולים לעורר השראה?

סיפורי קאמבק מקצועיים, כמו זה של סילבסטר סטאלון עם 'רוקי' ואחרים, יכולים לעורר השראה רבה לאנשים השוקלים שינוי קריירה. לדוגמה, סטאלון עבר ממצב של מכירת כלבו בשל מצוקה כלכלית להצלחה עולמית לאחר שכתב וכיכב בסדרת 'רוקי'. דוגמאות נוספות כוללות את מרתה סטיוארט שהייתה ברוקרית והפכה לגורו לייף סטייל, והריסון פורד שהיה נגר לפני שהפך לשחקן מפורסם. גם בישראל, ישראל אהרוני עזב אמנות לטובת בישול סיני והפך לשף ידוע. סיפורים אלו מראים שאם אחרים הצליחו לבצע מהפך מקצועי, ייתכן שגם אני יכול.

אז חפרתי קצת באינטרנט בין מטלה למטלה, ומצאתי לא מעט דוגמאות לאנשים מפורסמים שביצעו תפנית מקצועית והצליחו בגדול. כך למשל גיליתי שמרתה סטיוארט, עוד לפני שהפכה לכוהנת הגדולה של סגנון החיים, הייתה בכלל ברוקרית בבורסה. הריסון פורד, לפני שהפך לאינדיאנה ג'ונס המפורסם, עבד לפרנסתו כנגר. גם דוגמאות ישראליות לא חסרות. קחו למשל את ישראל אהרוני, שבאחת מתכניותיו הרבות מספר שעזב הכול כדי ללמוד את רזי הבישול הסיני בטייוואן. עד אז הוא למד אמנות – ומאז ועד היום אין ישראלי אחד שלא מכיר אותו… אז מה ההבדל בינם לביני? מה אני הכי רוצה לעשות במקום להרגיש כבול לכיסא במשרד?

כיצד ניתן להגשים משאלה מקצועית ברוח השנה החדשה?

הגשמת משאלה מקצועית ברוח השנה החדשה מתחילה בהחלטה לבצע שיחת חתך כנה עם עצמך, במטרה להבין מה באמת רוצים לעשות, מעבר לשגרה המוכרת. זה כולל בחינת אפשרויות כמו הפיכת תחביב למקצוע (למשל בישול) או פיתוח כישרונות קיימים (כמו כתיבה). בהשראת וולט דיסני, האמונה ביכולת לחלום ולהגשים היא הצעד הראשון, ועל ידי בירור החלום וניסיון להגשימו צעד אחר צעד, ניתן ליצור שנה מתוקה ומשמעותית יותר.

עוד יום עבודה של קידום אורגני בגוגל הגיע לסיומו. השמש עדיין יוקדת, אבל לי זה ממש לא מפריע. את מתנת החג שלי כבר קיבלתי (אבל לא תראו אותי מסרב לסלסלת שי עם כל מיני דברים טובים)…