כדי להטמיע את "ארכיטיפ הסייבורג" – מודל שבו האדם והמכונה עובדים בסינרגיה במקביל (בטנדם) ולא מחלקים ביניהם את העבודה ל"יצרן" ו"עורך" – סוכנות שיווק צריכה לבצע שינויים טכנולוגיים ותהליכיים בסביבת העבודה שלה. הנה הצעדים הראשונים המעשיים שניתן ליישם:
- עיצוב ממשקי עבודה מבוססי "לקיחת תורות" (Turn-Taking) הצעד הראשון והקריטי ביותר הוא להפסיק להשתמש בכלים שפולטים תוצר מוגמר (כמו פוסט שלם או מאמר) שאותו העובד רק צריך לערוך. במקום זאת, יש להטמיע או לפתח ממשקים שמעודדים עבודה משותפת צעד-אחר-צעד. התהליך צריך להרגיש כמו שיחה מתגלגלת: האדם כותב שורה, ה-AI מציע את השורה הבאה, וחוזר חלילה. תהליך כזה משאיר מקום לאלתור ספונטני ומונע מה-AI להכתיב את הכיוון היצירתי במלואו.
- האדם כיוזם המהלך היצירתי כדי לשמר את "המסוגלות העצמית היצירתית" של העובדים, תהליך העבודה חייב להיות מעוצב כך שהעובד הוא זה שיוזם ונותן את הטון. למשל, בניסוי שבדק כתיבה משותפת עם AI, מודל ה"סייבורג" יושם בהצלחה כאשר המשתמשים היו אלו שבחרו את מילות הנושא המרכזיות וכתבו את השורה הראשונה, ורק לאחר מכן המערכת החלה להגיב אליהם. זה מונע את "אפקט העיגון" שבו עובדים מקבלים טיוטה מהמכונה וחוששים לסטות ממנה.
- מעבר למודל של "לוח תהודה" (Sounding Board) ולא "סופר צללים" כחלק מהטמעת ארכיטיפ הסייבורג, יש להנחות את הצוותים (ובמיוחד עובדים זוטרים שאינם מומחים) להשתמש ב-AI ככלי לקבלת פידבק ולא ככלי לייצור התוכן הראשוני. מחקרים מראים שכאשר משתמשים ב-AI כ"לוח תהודה" שמבקר ומעריך תוכן שהאדם יצר, איכות התוצר הסופי מזנקת ורמת המקוריות נשמרת. לעומת זאת, שימוש ב-AI כ"סופר צללים" גורם לירידה באיכות העבודה בקרב מומחים ולתוצרים דומים וגנריים.
- שימוש בפאנלים מקבילים להפרדת הקונטקסט מכיוון שיצירה משותפת עם AI היא תהליך איטרטיבי (מעגלי) מאוד, הקונטקסט עשוי ללכת לאיבוד בתוך חלונית צ'אט אחת ארוכה. כדי לתמוך בעבודת סייבורג, סוכנויות יכולות לאמץ ממשקי עבודה בעלי מספר פאנלים מקבילים. כך העובד יכול לפתח את הטקסט המרכזי שלו בפאנל אחד, ובפאנל המקביל להתייעץ עם ה-AI, לבקש ממנו סיעור מוחות לפרטים ספציפיים, או לבקש שבירת חסמי כתיבה (Writer's block) מבלי לבלגן את סביבת היצירה הראשית.
- הכשרת העובדים ל"מנהיגות שוברת-קיבעון" (Defixating Leadership) ארכיטיפ הסייבורג מחייב את העובד להיות מנהיג ולא רק מפעיל טכני. מאחר שמודלי שפה נוטים ליפול לקיבעונות סטטיסטיים (Fixation) ולייצר רעיונות בנאליים, הסוכנות צריכה להדריך את אנשי הקריאייטיב כיצד להוציא את המכונה מהקופסה. זה כולל טכניקות מובנות כמו "שלילת קטגוריה" (לדרוש מה-AI לייצר רעיונות שלא כוללים את המרכיבים הבנאליים שעולים ראשונים) או הזרקת "ידע רחוק" (למשל, לבקש מה-AI לפתור בעיה שיווקית תוך שימוש בעקרונות מעולם הביולוגיה הימית). הדרכה כזו הופכת את העובד לאדריכל אקטיבי של התהליך במקום למבקר פסיבי.
